פוליטיקה
יאיר לפיד – אובמה של ישראל
משעשע לראות את כל הפוליטיקאים מתפלצים עם השמעת דבריו של יאיר לפיד בחוג הבית בהרצליה. בצדק. הם מ-פ-ח-ד-י-ם ומקנאים. המקרה של אובמה בארצות הברית ושל ראש ממשלת בריטניה החדש, דייויד קמרון הוכיחו שכיום בפוליטיקה חוסר נסיון הוא יתרון. › המשך קריאה
יחסי ציבור לעצמך: איך לנצח בפוליטיקה פנים ארגונית
לעיתים קרובות אני שומע אנשים שמתלוננים על כך שמי שזוכה לקידומים וכיבודים במקום העבודה שלהם הוא לא בהכרח מי שניכן בכישורים מקצועיים (בניגוד אליהם כמובן) אלא דווקא מי שבקי את רזי הפוליטיקה הפנימית: למי להתחבר, להתחנף ואת מי לחבק. מקצועיות היא דבר סובייקטיבי. לדעתי היכולת של בן אדם ליחצן עצמו בתוך ארגון היא לא פחות חשובה מכישוריו המקצועיים. אז איך שורדים ואף מנצחים בפוליטיקה הפנים ארגונית. הנה כמה טיפים:
תראו כמה קשה אני עובד – לפני שנים עבדתי במשרד יחסי ציבור ירושלמי. היית שם עובדת עם הרבה ילדים שכל יום הייתה מסיימת את העבודה בשתיים בצהריים. העובדה שמספר שעות הנוכחות של בעבודה הייתה נמוכה לא הפריע לשמה לצאת למרחקים כעבודת מסורה שמוכנה לעשות הכל למען החברה (וגם למען העם והמדינה). איך? אתם שואלים קוראי המשכילים. פשוט מאוד. אחת לשבוע היא הייתה משגעת את המערכת. מרימה טלפונים למנהלים ולעובדים בעשר בלילה בעניין שהיה דחוף דחוף דחוף. ברוב המקרים הנושא סבל דיחוי עד לבוקר שלמחרת אבל האיכפתיות שהיא הפגינה גרמה לכולם לרגשות אשם.
מכירים את אחותי סיסי - אני מתכוון לשורת הCC במייל. ועל זה נאמר 'עשיתי ולא דיווחת כאילו לא עשית. דיווחת ולא עשית כאילו דיווחת.' תכתבו כמה שיותר אנשים רלוונטים במקום העבודה שלכם. שכולם ידעו איזה עובדים יעילים אתם… והם לא.
בריתות לא רק להשרדות – בכל מקום עבודה ישנם קליקות ואנשים קרובים יותר ופחות. אחת הדרכים היותר אפקטיביות להתקדם בעבודה היא על ידי שיתוף פעולה עם חברים. אם אתם יודעים שאתם הולכים לקראת ישיבת צוות ורוצים לקדם רעיון כלשהו ולהטביע רעיון של משהו אחר, הגיעו מוכנים. החליטו מראש איך אתם מפרקים לחתיכות את הרעיונות של יריביכם, שכל אחד יביא טיעון אחר שהוא בבחינת פגז נוסף בספינה הטובעת של היריב. רוב הסיכויים שהיריב שלכם לא יגיע מוכן למארב. מנגד שיטה זו עובדת גם לקידום רעיונות שלכם במקרה זה חבריכם צריכים להביע תמיכה ולהביא נימוקים מבוססים מדוע הרעיון שלכם כל כך נפלא.
ללכלך בלי להתלכלך – לבוא ולהתלכלך לבוס על יריב שלכם באופן ישיר ובוטה יוציא אתכם רע. חייבים לעשות זאת בצורה עדינה. להאיר את עיניו של הבוס להתנהלות הכושלת שלו ממקום של 'התעניינות ודאגה אמיתית'. הנה שיטה אחת לדוגמא. העובד לבוס "תגיד, נראה לך שהכל בסדר אצל אסנת בזמן הארוך' הבוס בטח ישאל משהו כמו 'למה קרה משהו?' העובד בתשובה 'לא, לא יודע , עזוב. פשוט אני מרגיש שיש…. עזוב, עדיף שתשאל אותה." ראו איזה יופי הדלקתם את הבוס על אסנת. כעת היו סמוכים ובטוחים שעכשיו הוא יבחן אותה בשבע עיניים ואולי גם יפחיד אותה קצת ויזמן אותה לשיחה צפופה.
לסיכום, אין פוליטיקה רעה רק פוליטיקאים גרועים. תמיד תשמרו על השם והתדמית שלכם במקום העבודה. וגם על הגב מפני סכינים.
בברכה,
אבינועם שחר
היכונו לפסטירבין
ביום שבת הקרוב שוב תתקיים עצרת לזכרו של יצחק רבין בכיכר על שמו. לפני שנים הייתי פעיל במפלגה קטנה בשם מרצ (השם יקום דמה). כל שנה היינו מגיעים לכיכר לקראת העצרת 6 7 שעות לפני תחילתה כדי להילחם על השטחים. המלחמה הייתה בינינו לארגוני השמאל האחרים, מפלגת העבודה, שלום עכשיו . כל אחד ניסה למקם את השלטים שלו במקומות יותר טובים, כדי שהקהל ומצלמות הטלוויזיה יקלטו. כל אחד ניסה להראות שלו יש יותר גדול. זה כלל מנופים , ניפוח בלוני ענק משולטים ועוד גימיקים. התחושה הכללית בעצרת תמיד הייתה שזו התאספות של מי שעוד קורא לעצמו 'אסמול' כדי לבוא וללקק את הפצעים.
14 שנה אחרי ואני לא זוכר בדיוק מי היה רבין ומה זאת 'מורשת רבין'. ישנם כאלה שאומרים שאם רבין היה חי אז היה כאן שלום. זה בכלל לא בטוח. רבין לא זכה להיות נוכח בגל הפיגועים הקשים שהגיע כמה חודשים אחרי מותו. לא בטוח בכלל שהוא היה זוכה בבחירות נגד ביבי.
עם ביבי הנוכחי היאוש נעשה יותר נוח. אף אחד לא מעז לומר את המילה 'שלום' כי אף אחד לא באמת מאמין שזה אפשרי. גל אנטי ישראלי מבשר רעות שוטף את העולם. בפייסבוק יש קבוצות המונות מאות אלפי אנשים נגד ישראל. כל חתיכת מידע ברשת שמזכירה את ישראל זוכה לים של תגובות נאצה. איזה כיף , שוב אנחנו מעטים מול רבים, שוב אנחנו עם קטן הנרדף על ידי הגויים. אתה יכול להוציא את היהודי מהגלות אבל לא את הגלות מהיהודי.
זה אולי נשמע רע אבל בסך הכל רבין קיבל אחלה עסקה. האדם חיי חיים מלאים ויצא כמו גבר בשיא. אם הייתה לי האפשרות לבחור את הדרך בא אני אסתלק מהעולם הייתי בוחר בדרך רבין.

