כתב חברתי לא חברותי (או כשמלך הצפרדעים נושך)
בסוף השבוע נחת אצלי מייל מכתב הרכילות של מעריב, גיא גולד, 'מלך הביצה' לא פחות ולא יותר. הוא התלונן על פוסט מלפני חודשיים איך תדע שהעיתונאי דפק את היחצן בו חשפתי תופעה נפוצה שבה כתבי רכילות לוקחים מיחצנים סיפורים אך לא נותנים קרדיט ללקוחות שלהם.
זה מה ש'מלך הביצה' כתב לי:
מר אבינועם שחר היקר שלום,
אני פונה אליך בעקבות הפרסום: http://www.bitt.cc/?s=גיא+גולד&submit=חפש
זהו לינק לאתר שלך, לבלוג באתר ליתר דיוק שהגיע לידי כדרך אגב.
אין לי שמץ של מושג מי העלה אותו, ובכנות? זה ממש לא מעניין אותי. אתה אחראי עליו מבחינתי. אני פונה אליך פה עם שני דברים:
1. סתם לידע הכללי שלך, המידע בבלוג לא נכון בעליל (האייטם המדובר על אסתי גינזבורג הועבר אלי ממקור אישי שלי, שבילה במקום ולכן לא נכנס קרדיט – ללא שום קשר לבעלי המקום). בנוסף, הקריאה: "הבעיה היא שעיתונאים הם אנשים קטנים. הם לא רוצים להודות בפני עצמם שהם לא עושים את העבודה שלהם אלא רק מתווכים בין המדיה ליחצנים. לכן גם כשמביאים להם סיפור טוב הם מתקטננים ולא מפרגנים", "אנשים קטנים" ו"עצלנים", מטופשת ברמה ילדותית, בדומה לרמתו של הילד המצולם בבלוג ומביאה בושה למשרד שלך, שאחראי לפרסום הדבר.
אני לא מתכוון להסביר לך על גבי מייל זה את עבודתו הקשה והתובענית של כתב בידור/רכילות בארץ, רק לציין כעובדה שהפרסום והתיאור של הנושא בבלוג – מגוחך ברמות שאין לתאר ומצביע על חוסר ידע ומקצועיות בתחום התקשורת.
2. לידיעתך, לאחר התיעצות עם היועץ המשפטי של העיתון, למדתי כי הדברים המובאים בבלוג זה הינם בגדר הוצאת דיבה, הפצת דברי שקר במכוון ופרסום דברי זדון בחוסר תום לב. אי לכן ובהתאם לזאת, אני מתכוון לנקוט בפעולה משפטית.
מחכה לתגובתך,
גיא גולד
"המגזין", מעריב
הנה תגובתי לתגובה של מר גולד:
1. אם הידיעה הזאת הועברה אליך ממקור אישי הרי שהמקור ממש לא מהימן. כי מי שנכח באירוע יודע שאף אחד מהסלבס שציינת בכלל לא היה. יכול להיות שאני טועה אבל ה'איזה מועדון' הוא ה'אפטאון' בנמל והידיעה שלך יותר דומה להודעת יחצ שפורסמה כאן. אבל תראה יכול להיות שאני טועה הרי אמרת שאני חסר כל ידע והבנה בתקשורת. לפחות בגוגל אני יודע להשתמש. וגיגול פשוט חשף שהידיעה שלך היא בדיה.
אבל זה לא העניין. אין לי בעיה שתמציא סלבס אבל לפחות תפרגן לאפטאון שלבטח נתן לגינזבורג הנחת סלב יפה.
2. אם מה שפורסם בבלוג מביא בושה למשרד למה אתה טורח להגיב ואפילו לאיים.
3. לגבי העבודה הקשה והתובענית של כתב בידור/רכילות. הרי ידוע שעל זה צ'ארלס דיקנס כתב את אוליבר טוויסט. כשאוליבר המסכן ביקש עוד דייסה ממנהל בית היתומים "please sir can i have some more sir," זה היה מטאפורה לכתב הבידור חברה רכילות המבקש מהיחצן הרשע עוד תלוש שתייה חינם במתנה.
אכן עבודה קשה. קשה לקבל הזמנות להשקות, מיילים ידיעות פח אשפה , מתנות וטלפונים מיחצנים. אני מבטיח שבקרוב נקים קרן שתסייע לך בעבודתך.
4. לגבי ההתייעצות עם היועץ המשפטי של העיתון. אני לא מבין במשפטים ולא יודע מה זה זדון וחוסר תום לב. כתבתי את דעתי האישית ואני עומד מאחוריה. ואם נפגעת הרי עכשיו אנחנו שווים כי אני כבר נפגעתי ממך מספר פעמים.
ולסיום הדרן של הילד שאתה כל כך אוהב:
מלך הביצה זה בשבילך
פוסטים נוספים בנושא:
4 תגובות על כתב חברתי לא חברותי (או כשמלך הצפרדעים נושך)
יפה דרשת.
אהבתי שהוא נתן קישור לחיפוש ולא לפוסט עצמו…
אפשר להזמין אותו לפוקר ולסגור ת'עניין? 
אתה נהיה נשכני… יפה לך כועס
הוספת תגובה
קבלו מאיתנו מתנה חינם עכשיו !
וקבלו מייד במתנה את חוברת
"סודות החשיפה התקשורתית"
חוברת בת 12 עמודים המכילה עשרות טיפים,
עצות ודוגמאות לשיפור מערך יחסי הציבור שלכם.
כתבנו על
ביט בחדשות
מומלץ! פיד RSS – עדכונים למבינים
31 במאי 2009