היכונו לפסטירבין

ביום שבת הקרוב שוב תתקיים עצרת לזכרו של יצחק רבין בכיכר על שמו. לפני שנים הייתי פעיל במפלגה קטנה בשם מרצ (השם יקום דמה). כל שנה היינו מגיעים לכיכר לקראת העצרת 6 7 שעות לפני תחילתה כדי להילחם על השטחים. המלחמה הייתה בינינו לארגוני השמאל האחרים, מפלגת העבודה, שלום עכשיו . כל אחד ניסה למקם את השלטים שלו במקומות יותר טובים, כדי שהקהל ומצלמות הטלוויזיה יקלטו. כל אחד ניסה להראות שלו יש יותר גדול. זה כלל מנופים , ניפוח בלוני ענק משולטים ועוד גימיקים. התחושה הכללית בעצרת תמיד הייתה שזו התאספות של מי שעוד קורא לעצמו 'אסמול' כדי לבוא וללקק את הפצעים.

14 שנה אחרי ואני לא זוכר בדיוק מי היה רבין ומה זאת 'מורשת רבין'. ישנם כאלה שאומרים שאם רבין היה חי אז היה כאן שלום. זה בכלל לא בטוח. רבין לא זכה להיות נוכח בגל הפיגועים הקשים שהגיע כמה חודשים אחרי מותו. לא בטוח בכלל שהוא היה זוכה בבחירות נגד ביבי.

עם ביבי הנוכחי היאוש נעשה יותר נוח. אף אחד לא מעז לומר את המילה 'שלום' כי אף אחד לא באמת מאמין שזה אפשרי. גל אנטי ישראלי מבשר רעות שוטף את העולם. בפייסבוק יש קבוצות המונות מאות אלפי אנשים נגד ישראל. כל חתיכת מידע ברשת שמזכירה את ישראל זוכה לים של תגובות נאצה. איזה כיף , שוב אנחנו מעטים מול רבים, שוב אנחנו עם קטן הנרדף על ידי הגויים. אתה יכול להוציא את היהודי מהגלות אבל לא את הגלות מהיהודי.

זה אולי נשמע רע אבל בסך הכל רבין קיבל אחלה עסקה. האדם חיי חיים מלאים ויצא כמו גבר בשיא. אם הייתה לי האפשרות לבחור את הדרך בא אני אסתלק מהעולם הייתי בוחר בדרך רבין.

פוסטים נוספים בנושא:

• יאיר לפיד – אובמה של ישראל
• יחסי ציבור לעצמך: איך לנצח בפוליטיקה פנים ארגונית
• דן חרגלית לך הביתה!

תגיות: פוליטיקה, רבין

אין תגובות עדיין.

הוספת תגובה